למה שינוי טכני נכון מרגיש קשה בהתחלה

אחת הדוגמאות השכיחות ביותר לפיצוי בסקוואט היא הקפצת אגן ביציאה מהתחתית.

הרבה מתאמנים יורדים לעומק טוב, שומרים שליטה בירידה,
אבל ברגע העלייה:

• האגן קופץ ראשון

• הגב משנה זווית

• והחזרה “ניצלת” דרך השרשרת האחורית

מבחוץ זה נראה חזק.
המשקל עולה, לפעמים אפילו בקלות יחסית.

אבל בפועל, התנועה נשענת על פתרון מהיר:
שימוש באגן ובגב כדי לעקוף נקודה חלשה ביציאה מהתחתית.

כשמשנים טכניקה — למשל:

• מעלים מעט את מיקום המוט

• משנים את קצב הירידה

• או דורשים יציאה שבה החזה והאגן עולים יחד

הפתרון הזה נעלם.

ופתאום הסקוואט מרגיש קשה יותר.
העלייה איטית יותר.
יש תחושה של “יותר רגליים, פחות גב”.

מתאמנים מתארים את זה כ־
“זה פחות קופץ לי”,
“פעם זה היה מרגיש חזק יותר”.

אבל בפועל, זו לא ירידה בכוח —
זו חשיפה של המקום שבו הכוח עדיין לא עבר שליטה מלאה.

דוגמה נוספת שחוזרת הרבה:
מתאמן שמקצר קצת עומק ומרגיש הקלה מיידית.
לא כי הוא התחזק — אלא כי הוא ביטל את הנקודה שבה היה צריך להיות מדויק.

הפתרון כאן הוא לא להחזיר את המקפצה,
אלא ללמוד לצאת מהתחתית בלי שינוי זווית —
גם אם זה מרגיש פחות מרשים בהתחלה.