פציעות ספורט מעוררות הרבה שאלות אצל מאמנים, מתאמנים ומטפלים:
האם הן נגרמות מטעויות טכניות? עומס יתר מסוים? או אולי “רק” בגלל תנועה לא טובה?

התשובה המרכזית העדכנית ומגובה מחקרית היא:
פציעות ספורט כמעט תמיד הן תוצאה של אינטראקציה בין מספר גורמים ולא סיבה אחת בודדת.
גם כשיש רגע ברור שבו “זה קרה”, אותו רגע הוא לרוב טריגר — ולא הסיבה האמיתית לפציעה.

פציעות הן מערכת, לא אירוע יחיד

גוף האדם הוא מערכת מורכבת שבה משתנים רבים פועלים יחד כל הזמן.
פציעה מתרחשת רק כאשר כמה מרכיבים חורגים מהאיזון יחד — ולא רק בגלל גורם אחד.

דברים כמו:

• עומס אימוני גבוה מדי
• חוסר התאוששות מספקת
• עייפות מערכתית
• טכניקה ותנועה
• רקמת שריר/גיד/עצם לא מוכנה לעומס
• סטרס, שינה ותזונה
• תנאי סביבה וציוד

לא פועלים בנפרד — הם מתאזנים זה בזה. כאשר האיזון נשבר במספר מקומות, הסבירות לפציעה עולה.

למה אין “גורם בודד”

לעיתים נוטים להסביר פציעה באמצעות:

• טעויות טכניות
• “תנועה לא נכונה”
• עומס יתר רגעי

אבל מחקרים מראים כי רובן של הפציעות קשורות ל-מערכת של תנאים מצטברים לאורך זמן — לא לאירוע חד וחד-פעמי.
אפילו פציעות שנראות “פתאומיות” לרוב התחילו הרבה לפני כן — דרך עומסים חוזרים, עייפות רקמה או חוסר התאוששות.

עומס וקיבולת – שני צדדים של אותו מטבע

שני מושגים חשובים להבנה הם:

 

עומס (Load)

כמה וכיצד הגוף נדרש לבצע פעילות:

• נפח אימון
• תדירות
• עצימות
• קצב התקדמות

קיבולת (Capacity)

כיצד הגוף מסוגל להתמודד עם עומסים אלה:

• חוזק שרירי
• עמידות רקמות
• זיכרון עצבי
• יכולת התאוששות

כשהעומס גבוה יותר מהקיבולת, הגוף נכנס למצב שבו הסיכון לפציעה עולה.

דוגמה להמחשה

שני מתאמנים מבצעים את אותו אימון בדיוק.
האחד ישן היטב, אוכל טוב, ומנהל את העומסים בזהירות.
השני מגיע עייף, בלי מנוחה מתאימה, ומתאמץ שוב ושוב מעבר ליכולת הגוף באותו שבוע.

אותו אימון —
שני תוצאות שונות לחלוטין.

מדוע?
כי הקונטקסט (המצב הכללי) קובע את הסיכוי לפציעה, לא רק מהלך אחד במהלך האימון.

למה הגישה הזו משנה את הדרך שבה אנחנו מאמנים

כשהבנת שפציעה אינה נובעת מגורם יחיד, אלא ממערכת של תנאים:

✔️ לא מחפשים “תרגיל אשם”
✔️ לא מאשימים רק עומס רגעי
✔️ לא מחפשים רק טכניקה נכונה או רק מנוחה
✔️ אלא בודקים מערכת שלמה

גישה מערכתית מאפשרת:

שיפור טכניקה יחד עם בניית קיבולת

ניהול עומסים נכון לאורך זמן

התאמה אישית לפי מוכנות הגוף

התייחסות להקשר של שינה, תזונה, סטרס

שלושה עקרונות מרכזיים להפחתת סיכוי לפציעות

 

1. לנטר עומס לאורך זמן

מעקב אחרי נפח, עצימות ותדירות — ולא רק ביום האימון עצמו.

 

2. לוודא התאוששות מספקת

שינה, תזונה, מנוחה בין אימונים — משפיעים על היכולת של הגוף להתמודד עם עומסים.

 

3. להתייחס לכל המערכת

טכניקה נכונה, מוכנות מערכתית, תנאי סביבה וציוד מתאימים — כל אלה יחד משפיעים על הסיכון.

 

לסיכום

פציעת ספורט כמעט תמיד אינה “בעיה של רגע אחד” או גורם יחיד.
היא תוצאה של מערכת שלמה — עומס, קיבולת, התאוששות, תנועה, סטרס, סביבה ועוד.

כשמבינים שזה לא מהלך אחד שגרם לפציעה, אלא מערכת שלם של משתנים, אפשר גם למנוע טוב יותר וגם לשקם בצורה חכמה ומותאמת אישית.